חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק תא"מ 41748-12-11

: | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
41748-12-11
23.1.2013
בפני :
עדי סומך רשם בכיר

- נגד -
:
הפניקס חברה לביטוח בע"מ
:
1. שמעון חבס
2. אגד אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית

פסק-דין

בפניי תביעה ע"ס 6,331 ש"ח וביסודה תאונת דרכים מיום 13.3.11. לפי גרסת התובעת התאונה קרתה בעת שהנהגת מטעמה נהגה את רכבה בכביש אשר מתחת לגשר המיתרים בירושלים. לפתע אוטובוס אשר נסע משמאלה סטה אל עבר נתיב נסיעתה, התנגש בה באופן לא צפוי וגרם לנזקים המתוארים בכתב התביעה. מעברו השני של המתרס טוענים הנתבעים כי במועד התאונה פנה האוטובוס מנתיב ימין שמאלה במקום שבו אמור היה האוטובוס לקלוט נוסעים. בשלב זה הרגיש נהג האוטובוס אשר ננהג ע"י הנתבע 1 כי הרגיש מכה מאחור, עצר את האוטובוס וראה את רכב התובעת כשהוא צמוד אליו מאחור.

מטעמם של הצדדים העידה הנהגת מטעם התובע ועדה שישבה איתה ברכב -הגב' יערה סיגלר ומטעם הנתבעים העיד הנתבע 1. כבר בשלב זה אציין כי קורות הארוע התאונתי מפיו של הנתבע 1 בהתאם לטופס ההודעה שמילא אינן תואמות את הנזקים שהתגלו ברכב התובעת לאחר התאונה.

פרט לכך, הנתבע 1 התבקש ע"י בית-המשפט להציג באמצעות מנח מכוניות את הזווית בה פגעה הנהגת מטעם התובעת באוטובוס וזה שב והדגיש כי עסקינן בתאונת חזית קדמית של רכב התובעת בחזית אחורית של האוטובוס. כפי שניתן לראות בירור בתמונות הנזק של התובעת, עסקינן בנזקים שבעיקרם הינם נזקים צידיים, היינו, פגיעות בדופן קדמי שמאלה כולל מראה שמאלית של רכב התובעת. נזקים אלו משתלבים עם גרסתה של התובעת באמצעות עדותיה לפיה נהג האוטובוס סטה אל עבר נתיב נסיעת הרכב. הסטיה הפתאומית היא זו אשר יצרה את הנזקים שהוצגו לעיני בית-המשפט . מאידך הללו אינם מתיישבים עם גרסתו של הנתבע 1 לקרות האירוע התאונתי שכן אילו כך היה קורה, אזי, צפויים היינו לנזקים מסוג שונה ובכללם פגיעות בחזית רכב התובעת.

זאת ועוד, בעדותו של הנתבע 1 לפניי הלה העיד כי לא ראה את רכב התובעת טרם הפגיעה הנדונה. דבר זה התמוה בפני עצמו, שכן אין מחלוקת כי נתיב הנסיעה בעת קרות הארוע התאונתי היה של רכבים שנסעו לאיטם, ועם הפניה השמאלה אך מצופה כי יבחין ברכב התובעת טרם שהשתלב בנתיב נסיעתו ואולם הוא מחזק את גרסת העדות מטעם התובעת כפי שהוצגה בפניי במהלך עדותן היום לפיה הסטייה של הנתבע 1 אל עבר נתיב נסיעתן נעשתה תוך כדי יצירת סיכון תעבורתי ברור מבלי להבחין ברכבים הבאים מימין והדברים אף מתיישבים עם העובדה כי במהלך הפניה של הנתבע 1 לשמאל רכב התובעת כבר היה בנתיב הפנייה, אלא שהנתבע 1 לא הבחין בו מבעוד מועד וגרם לתאונה הנדונה.

מעברם של הצדדים אציין כי העדות מטעם התובעת העידו עדות סדורה וקוהרנטית היום בפניי. לא התרשמתי כי הללו תיאמו גרסה ביניהן עובר לדיון זה. העדה יערה סיגלר אף ציינה בעדותה את המועד שלפני הפגיעה כרגע קריטי, שבמהלכו ביקשה להזהיר את הנהגת דבר סטיית האוטובוס לעברן ואף נקטה לשם כך במילים "תזהרי". לעומם, עדותו של הנתבע 1 דווקא חיזקה בגרסתו את גרסת התובעת כפי שציינתי לעיל ומשאלו מסקנותיי, ומשמכוחן ניתן ללמוד כי התובעת הרימה את נטל הבאת הראיות והשכנוע המוטל עליה, אני מקבל את התביעה ביחס לאחריות התאונה במלואה.

אוסיף ואציין כי במקרה זה שלפניי אין מקום להשית אשם תורם על כתבי הנהגת מטעם התובעת ומאחר ומסקנתי היא כי בנסיבות שנוצרו בהקשר לתוואי הדרך ומיקום הרכבים עובר לתאונה, ובפרט דבר העובדה שלפי גרסת הנתבע 1 התאונה קרתה בסיום פנייתו שמאלה אין לצפות מאת נהגת התובעת לצפות מבעוד מועד רכב המגיח מנתיב אחר לעברה בעוד היא נוהגת את רכבה ישר.

לעניין סוגיית בדיקת הרכב וטענת ניתוק הקשר הסיבתי כביכול שבין המועד שבו קרתה התאונה לבין מועד תיקון הרכב, אדגיש כי ענין זה לא עלה במפורש בכתב ההגנה ואין די להכחיש דרך קבע את הנזקים בכללותם כי אם לציין טענה מעין זו ברחל בתך הקטנה במסגרת כתב ההגנה. כל טענה מאוחרת לעניין זה מהווה הרחבת חזית. זאת ועוד, השמאי מטעם התובעת לא התבקש להתייצב לחקירה בבית-המשפט על חוות דעתו כהוראות תקנה 130א לתקסד"א וממילא אף אם יש בסיס לסברה לענין ניתוק הקשר הסיבתי, עסקינן בסברה בלבד שלא התחזקה בראיות פוזיטיביות אשר יכלו לכאורה לקבל ביטוי במסגרת עדותו וחקירתו היום בפניי.

מעבר לצורך אציין, כי אף על פני הדברים, מעיון בתמונות נזקי רכב התובעת ניתן לראות כי טרם שהוחלפו בו רכיבים חיוניים כגון פנס ומראה, נכנס הרכב למוסך כשרכיבים אלה מותקנים בו ועל כן יש בסיס לסברה כעמדת הנהגת מטעם התובעת כי עשתה שימוש ברכב זה, לרבות במראה השמאלית, שאין עדות כי נופצה עקב התאונה, במועד שלאחר התאונה ואשר קדם לתיקונו בפועל.

על יסוד האמור, אני מקבל את התביעה במלואה ומורה כי הנתבעת 2 תשלם לתובעת סך של 6,267 ש"ח צמוד מיום 13.9.11, (מועד הוראת התשלום), בצירוף שכ"ט עורך דין בסך 1,200 ש"ח, אגרה ששולמה עם פתיחת התיק בסך 355 ש"ח ושכר העדות מטעם התובעת כפי שנפסק היום בדיון.

הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. 

ניתן היום,  י"ב שבט תשע"ג, 23 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>